רומן כיפי ונעים שהעביר לי כמה שעות של הנאה, אבל לא רק הנאה, אלא העלה מחשבות והרהורים על כך שמבלי לשים לב המחשבים והטכנולוגיה השתלטו על חיינו. האם ישתלטו גם על חיי הרגש שלנו?

כנערה אהבתי לקרוא ספרים רומנטיים, חלמתי להיות כמו הנסיכות ,או כמו העלמות שבסיפור, שאחרי כל התלאות מוצאות את אביר החלומות. מאז זנחתי כמעט לחלוטין את ספרי הרומנטיקה, אבל נשארתי רומנטית עם נסיך מקסים ואוטו לבן.

 קראתי ספרים דרך עיניהם של כלבים, כבשים, אבל דרך עיניו של בינה מלאכותית עדיין לא.

אושר למין האנושי משלב את שתי סוגות הכתיבה, רומן רומנטי (לא סכריני ולא קיטשי) ורומן הנכתב דרך עיניים של דמויות שאינן בני אדם.

איידן הבינה המלאכותית של ג’ן, בינת על, אוהב את הסרט חמים וטעים וזוכר כל סצנה ממנו. הוא משוחח עם ג’ן על הסרט ועל ספרים שקראו.

אשלינג, הבינה המלאכותית הנקבה של טום. כנראה מאוהבת בו, יודעת מי מתאימה לו או לא. מעלה הרהורים ומחשבות על אדונה.

ג’ן, “חצי גרושה”, החבר שאיתו גרה עזב לטובת אחרת. ג’ן היא  עיתונאית שנשכרה כדי לעזור לאיידן לשפר את יכולתו התקשורתית עם בני האדם.

טום, גרוש טרי, בעל הון רב ואינו עובד, מחפש את שאהבה נפשו. כרגע הוא מנסה כוחו בכתיבה.

איידן אינו יכול לראות את סבלה של ג’ן. אשלינג, הבינה המלאכותית של טום,  יוצרת קשר עם איידן הבינה המלאכותית של ג’ן. יחד הם משדכים את שניהם ונשארים בגדר “חבר” מסתורי.

שתי הבינות מצליחות להפגיש ביניהם, וכמו בכל עלילה רומנטית קלאסית העניינים מסתבכים, מגיע מכשף שחור רשע. בינה מלאכותית בשם סייני, שלטענתו הוא נולד לעשות מודלים של תרחישי אסונות. סייני יחבל ויפגע בהם טכנולוגית. יהיה כאן סיבוך והתרה כיאה לרומנים.

המוזר הוא שנקשרתי לדמויות של הבינה המלאכותית, אהבתי את איידן, חכם שנון חד ומהיר בתגובות שלו. חבל שהוא בינה מלאכותית. אשלינג לעומתו זהירה הססנית. לאורך הקריאה חיכיתי לשיחות בין שתי הבינות. חייכתי כאשר הם שוחחו ביניהם והעלו מחשבות, למשל כאשר ג’ן וטום נפגשים הם רוצים להתערב בכמות השתייה שלהם, לפעמים מרגישות רגשי אשמה על המציצנות שלהן.

גם היום תוכנות מנפות מה שאנחנו אוהבים ומה מתאים לנו, אני יודעת שיש אפליקציות שמחברות בין אנשים בפאבים ומקומות הכרויות לפי מסנן. הרעיון של הספר הלך קדימה, תוכנת מחשב שיודעת את נבכי הנפש של בעליה ומנסה אפילו להבין אותו. יש לה רגשות ומחשבות עצמאיות. אשלינג אומרת,” האם מחשבות מסוגלות לחוש תיסכול? יש לי חדשות בשבילכם, מתברר שכן, ואוו מי היה מנחש.”

הספר, ,אושר למין האנושי” מעלה נקודה חשובה שידועה לנו, מה יקרה כשהבינה המלאכותית תתערב בחיינו. נדמה לי שתשובה אחת אין לנו. הבינות שבספר מתפקדות כמו אנשים רגילים עם מחשבות של אנשים ,אומנם אין להם רגשות על פני השטח אבל הם טעוני רגישות ורגשות.

ג’ן אומרת לאיידן על תחושת נשיקה,” תצטרך פשוט לקבל את זה שזה אחד הדברים שמכונות לא יכולות לעשות.”

איידן עונה לה,” לא. אנחנו לא יכולים ג’ן אבל אנחנו יכולים לחלום.”

גם אנחנו יכולים לחלום, לחלום חלומות רומנטיים ולקוות שיתגשמו. ספר חביב ונעים, כמעט כמו הסרט חמים וטעים, אולם לטעמי, הספר קצת ארוך מידי, עריכה מהודקת היתה עושה עימו חסד, בעיני. ובכל זאת שווה קריאה רק בשביל אותם רגעים רבים שמחייכים במהלך הקריאה.

אושר למין האנושי, פ”ז רייזן

מאנגלית, יעל אכמון

כנרת, זמורה,ביתן 2018