מיקה אלמוג אצלי בסלון ובעיקר אצלי בלב

אי אפשר שלא להתאהב בה, אישיות כובשת, נעימה, עדינה, צנועה ומעל לכל חכמה ורגישה לזולת . לפני כחודש הוזמנתי על ידי חברתי שרית פליין לסלון שלה למפגש עם מיקה אלמוג, את הספר עדיין לא קראתי. בסלון של שרית נכבשתי בקסמה. ברגע שהדלת נפתחה מיקה מיד הרעיפה חום וחיבוקים שופעי אהבה. בשיחה ישבתי מרותקת וידעתי, אני חייבת!! ממש חייבת להזמין אותה למועדוני הקריאה שלי.

היום מיקה הגיעה אלי למפגש עם מועדון הקריאה שלי.

בשיחה היא סיפרה על תהליך הכתיבה, אמרה שהיא מלקטת אירועים קטנים מהיומיום ובעיקר סיפרה על חיבתה לסופר מרקט. הסופר מרקט בעינייה הוא לונה פארק של סיפורים, יש בו הכל מכל. אחד הסיפורים המועדפים עלי בספרה מתאר סיטואציה של גבר בתור למעדנייה,  כשעיני כל העומדים התור נשואות למשקל…,איך אמרה מיקה, “אתן מכירות את התור במעדנייה, כמה עצבים עפים שם באוויר”. היא לקחה סיטואציה והפכה אותה לחגיגת מולקולות, עיניים נשואות בדריכות וגבר אחד שמרגיש פתאום שזו הבמה שלו.

מיקה המשיכה ותיארה את הכתיבה המלווה בבדידות. הסופר יושב בחדר סגור, רק הוא והמקלדת, אך הדמויות שמלוות את הסופר אינן נותנות לו להרגיש את הבדידות, להפך הן מסביבו ואיתו כל הזמן, עד כדי כך שפעם אחת היא סיפרה לאחותה שהיא מדברת עם הדמויות.

כסופרת היא אומנם יודעת על הגיבורים וקובעת להם מה יעשו ומה יגידו אבל בעיניה הדמויות עצמאיות בעלות ישות משלהן.שלפעמים עושות כרצונן.

סיפוריה של מיקה מגלים עד כמה היא רגישה, עד כמה היא מודעת לנבכי הנפש של הגיבור ולדקויות שבאופיו. היא מצליחה להבין את סיטואציות בחיי הגיבור באופן פסיכולוגי מאוד מדויק, היא פשוט נכנסת לעורו, לדבריה. היא רואה את כל האנשים סביבה והם אינם שקופים לה. תכונה זו למדה וירשה מסבתה שראתה את כולם ולא התעלמה מאיש.

מיקה יודעת להודות, היא מודה על כך שבזכות הסיפורים היא לומדת על עולמות חדשים, רחובות, כפר ערבי ומנהגי הכפר. הלמידה, החיפוש, היכולת להיכנס לעורו של האחר זו חוויה עבורה.

ולנו היה בוקר של חוויה, בוקר של למידה איך כותבים ומנין  מקבלים השראה,

תודה לך מיקה, הציפייה שלנו היא לארח אותך שוב עם צאת הרומן שלך.