הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
ילד יחיד – ריאנון נאווין
הספר “ילד יחיד” הוא ספר קורע לב שנוגע בנקודות רגישות ומעלה שאלות רבות אצל הקורא.
זאק בן השש מספר את סיפורו וכאבו על היותו לבד, לאחר שאחיו הגדול אנדי נרצח. בבוקר רגיל ביותר נשמעות יריות מעבר לדלת הכיתה של זאק. המורה בתושייה רבה מכניסה את הילדים יחד איתה לתוך הארון ובכך מצילה את תלמידיה.
מי שלא ניצל הוא אנדי, אחיו הבכור של זאק. הוא ובני כיתתו היו במגרש הספורט ,אחד ממקומות הירי של הרוצח.
אנדי הבוגר ממנו מתואר כילד מוכשר, ספורטאי, בעל הפרעת קשב שזקוק לתרופה המפורסמת. “ילד רגזן שלוקח תרופה כל בוקר” כך מכנה אותו אחיו
בימים הראשונים לאחר הרצח ההורים שקועים בעצמם ובקושי מתפקדים כהורים עבורו. זאק מוצא את עצמו בודד ולא מקבל מענה לשאלותיו ורגשותיו. הוא מחפש צבעים לרגשות שלו. ״ ואיזה צבע זה בודד? חשבתי שבודד צריך להיות צבע שקוף, זאת אומרת בכלל בלי צבע, כי כשמרגישים בודדים זה כאילו אתם בלתי נראים לאחרים.״
ההורים השכולים שקועים באבלם ואינם יכולים להתפנות אליו. אנחנו חווים את יסוריה של המשפחה. האם מתרוצצת ונותנת ראיונות בכל כלי תקשורת. האב אינו מסכים עם דרכה של האם. חושב שזה עניין פרטי שלהם. וזאק? בודד ואומלל, מחפש את רגשותיו, את אחיו. ״אני לא רוצה שאנדי לא יהיה כאן לתמיד.״ מטפח רגשות אשמה קשים.
הסיפור מסופר מנקודת המבט של זאק הילד. בחירה מעניינת ונכונה. דרך עיניו אנחנו צופים בהתנהלות המשפחה, הוריו, סבתו. זאק הילד הצעיר מחפש מילים לרגשותיו ומוצא אותן בעזרת דמיונו. כיוון שהוא ילד הוא מעז ואומר את מה שעל ליבו ללא בחירת מילים. אומר ישירות. התנהגותו לאורך העלילה היתה אמיתית וכואבת.
הספר נותן תמונה פנורמית על כל מי שמחובר לאירוע הרצח, לא רק הוריו של אנדי ואחיו, אלא גם הוריו של הרוצח וכיצד הם מתמודדים עם מותו של בנם וההרס שזרע במשפחות. קושי כפול.
הקריאה הובילה אותי למחשבות מפוחדות. איך אני הייתי מתמודדת עם סיטואציה דומה, כאם, כרעיה או כאחות. הזדהיתי עם כל דמות בדרך ההתנהגות שלה ואף הבנתי אותה, לא יכולתי לקבל החלטה באיזו דרך הייתי בוחרת. האם בדרכה של האם לנסות להבין מה קרה, ולהוביל עצמה לתקשורת, או בדרכו של האב שבחר להישאר בצל ולא לחשוף עצמו מול המצלמות. תיאור הרגשות של כל אחד מבני המשפחה ושאר האנשים שהיו מעורבים היה אמיתי והיו סצינות קורעות לב שגרמו לי לדמוע.
ספר רגיש, נוגע ללב שתופס את הקורא מהמשפטים הראשונים. ספר שיש בו כאב מצד אחד וכאב רב, אך יש בו גם חמלה ותקוה.
אני יודעת שיהיו שיאמרו, כי בתקופה שכזו אין הם יכולים לקרוא על נושא כזה.